הקסם מתחיל בעתיקה: 24 שעות שגרמו לנו להתאהב בעכו מחדש

תחנה 1: מתחילים בסיבוב בשוק

השוק הוא הלב הפועם של עכו העתיקה והמקום הראשון אליו מגיעים כדי לחוש את העיר באמת. בין ריחות התבלינים העזים, דוכני הטקסטיל הצבעוניים והחומוסיות המפורסמות שמתחרות ביניהן על כתר "הטובה ביותר", תמצאו כמה ביסים חלומיים ששווה להגיע בשבילם במיוחד.

אבל רגע, לפני שאתם פותחים שולחן, קחו לכם "מתאבן" לדרך. ממש בכניסה לשוק, יושבת היג'אן בדוכן צנוע ומכינה מאפים בעבודת יד מסורתית. תמצאו כאן מנקיש מנחם (המאפה השטוח המפורסם) עם זעתר, גבינה ובצל מטוגן, סמבוסק בעבודת יד וכמובן, פיתה שמוכנת במקום על סאג' לוהט עם לבנה וזעתר (ויש גם עם שוקולד לחובבי המתוק).

עם לבנה או שוקולד? | צילום: לירז שפר

אחרי שחיממתם את הקיבה, הגיע הזמן למנה העיקרית. עבד חבוש, הוא דור חמישי לשושלת דייגים, או כמו שהוא מכנה את עצמו "דייג, בן דייג, בן דייג, בן דייג". בעיצומה של המלחמה, החליט חבוש לפתוח מסעדה על טהרת דגי הים. התפריט המדויק של מסעדת קדורה מציע דגים שעלו הבוקר בחכה בכל צורות ההגשה: מטוגנים, כבושים, אפויים ונאים - אל תפספסו את הסביצ'ה הטרי-טרי שמוגש עם פירות עונתיים. וכמובן שאם כבר הגעתם לכאן, אתם חייבים לטעום את מנת הדגל העכואית "הסידייה", מנת דייגים שמזכירה את הפאייה הספרדית המפורסמת. הסידייה מורכבת מחתיכות מוסר ים טרי, אורז צהוב עם זעפרן ושבבי קשיו כשמעל הכל סוחטים לימון ומתענגים על כל ביס.

שיר הלל לדגים | צילום: אן הורוביץ לביא

תחנה 2: סמטה אחת קטנה, כחולה ומפתיעה

במרחק הליכה קצר מהשוק מחכה לכם אחת הסמטאות הציוריות ביותר בעכו העתיקה. סמטת יוליוס קיסר מתהדרת במבני אבן וחזיתות כחולות שהופכות כל פריים כאן לאינסטגרמי במיוחד. לאורך הסמטה תמצאו מסעדות וגלריות קטנות, ששווה לעצור, להיכנס אליהן ולשמוע את הסיפור שעומד מאחוריהם.

Acre art gallery

משה אפוטה, אוצר וחובב אומנות מושבע, גדל בקרית האמנים בצפת וספג את האהבה לאמנות עוד מגיל צעיר. אחרי שעבד בכל הגלריות בצפת, החליט לפתוח גלריה משלו בעכו העתיקה, שהייתה אחת החלוצות בעיר. אלא שכמו תמיד, טיימינג הוא הכל בחיים. בעקבות אירועי שומר חומות, נסגר המקום לשיפוצים ולאחר מכן נפתח מחדש ואז נסגר פעם נוספת, כשאפוטה גויס לשנתיים אינטנסיביות של מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל. כעת, הוא חוזר לגלריה עם המון אופטימיות וציפייה לקבל תיירים חדשים.

כיום מוצגים במקום מגוון יצירות של עשרות אומנים ישראליים, חלקם של יוצרים בעלי שם כמו מנשה קדישמן ונחום גוטמן וחלקם של אומנים עכואיים מקומיים ואומנים בתחילת דרכם. בגלריה הצבעונית תמצאו תמונות, פסלים, תכשיטים וחפצי יודאיקה שכל אחד מהם מרהיב יותר מהשני. 

עושים אמנות בעכו | צילום: רועי רוכברג

בית המלבי

אם יש מקום אחד שאתם רוצים (שלא לומר, חייבים) לעצור בו לביס מתוק, זהו בית המלבי. הדוכן הקטן של תינה, הפך כבר מזמן לשם דבר והוכתר לא פעם כ"מלבי הטוב בארץ". אבל מאחורי הפירות ומי הוורדים, עומד סיפור הרבה פחות מסוכר. בעקבות גירושים שעברה לפני מספר שנים, החליטה תינה לחשב מסלול מחדש. חמושה בידע משפחתי של שתי הסבתות ודודה שלה, היא ביקשה להביא לעכו "מלבי אמיתי" - אוורירי, לא ג'לטיני וכזה שמקבל את המתיקות שלו מהרטבים והתוספות בלבד. 

ההימור של תינה השתלם כאשר עד מהרה הפך הדוכן לסיפור הצלחה מסחרר שמושך אליו מבקרים בכל שעות היום. התפריט במקום מצומצם אך מדויק, כשמעל הכל מנצחים שני קינוח הדגל. הראשון הוא המלבי המפורסם שמוגש כאן עם מי ורדים אמיתיים שתינה מייצרת בעצמה בליווי תוספות מדויקות כמו פיסטוקים טריים, בוטנים, קוקוס קלוי ופירות יער. הקינוח השני - וזה שבאופן אישי - שבה את ליבנו הוא קינוח לילות ביירות, קינוח לבוני מבוסס על פודינג וסולת שמגיע כאן בגרסה רכה כענן שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול.

ויש גם מלבי טבעוני | צילום: לירז שפר

מסעדת טורקיז

יותר אנשים של כנאפה מאשר מלבי? במרחק קצר מבית המלבי תמצאו את מסעדת טורקיז של סמיר אסדי ואשתו נאלה. יחד עם בנם, מנצחים השלושה על המסעדה המצליחה, שמתמחה במטבח ערבי אותנטי שכולל מטעמים כמו מקלובה, ממולאים, סינייה ועולש שהוא תענוג בכל ביס. גם אם הזדמנתם למקום ואתם לא רעבים - עצירה כנאפה כאן היא בגדר חובה. שבלול הכנאפה הפריך של טורקיז, שמוגש עם פיסטוקים וורדים מיובשים, הוכתר בצדק כאחת ממנות הכנאפה הטובות בעיר - ומילה שלנו, לא כדאי לכם לפספס אותו. 

שבלול שכולו עונג | צילום: לירז שפר

תחנה 3: ממשיכים לאולמות האבירים

אף ביקור בעכו העתיקה לא שלם בלי ביקור באולמות האבירים - סדרת אולמות ענקיים שהיו שייכים למסדר הצלבני שפעל בעיר ושימשו את ההוספיטלרים עבור טקסים, ארוחות ולינה. סיור באולמות המרהיבים הוא מעין קפיצה קטנה בזמן שעוברת בין חדרים שונים כמו החצר המרכזית, אולם העמודים (חדר האוכל) ואולם האסירים. בכניסה לאולמות תקבלו מכשיר שמע שיעשיר את הביקור שלכם בהסברים מרתקים, כך שתוכלו לגלות את ההיסטוריה של החדרים השונים ולהתרשם מהחוויה בקצב שלכם.

כרטיס כניסה לאולמות האבירים (בעלות סמלית של 55 ש"ח) מקנה כניסה לאתרים נוספים ולא פחות מרתקים כמו החמאם הטורקי, מנהרת הטמפלרים, מוזיאון עוקשי, מוזיאון אוצרות בחומה ובית הכנסת הרמח"ל. מפעם לפעם, הופכת חצר האולמות לחלל אירועים צבעוני ומלא חיים - אנחנו הגענו לכאן במהלך חגיגות החנוכריסמס ונהנינו מאווירה ייחודית ומכושפת.

קפיצה קטנה בזמן | צילום: ענבר עדין

תחנה 4: חותמים את הערב ברותס 

אחרי יום ארוך אך מספק, הגיע הזמן לחתום את הערב בארוחה טובה ומשביעה. ובמקרה של רותס, לא תצטרכו ללכת רחוק מדי, כי היא ממוקמת ממש בחצר האבירים ובמובנים מסוימים מרגישה כמו המשך ישיר של האולמות עם תפאורה של קירות אבן ותקרה מקושתת. אלא שעם כל הכבוד לעיצוב השיחוק האמיתי כאן הוא התפריט. רותס מציעה מטבח לבנטיני המשלב בין מנות מקומיות עכואיות לבין טכניקות בישול מודרניות. המסעדה מתהדרת בתואר "מסעדת שף ערבית כשרה", ולמקרה שתהיתם איך צמד המילים מסתדר - חכו שתטעמו שישברק מבושל ביוגורט חם ועלי גפן ממולאים בבשר עגל בליווי צזיקי - שתי המנות טבעוניות כמובן, וספק גדול אם תוכלו להבדיל ביניהם לבין "הדבר האמיתי".

עוד תמצאו בתפריט מנות דגים מעולות כמו שווארמת דג וסינייה פילה דג ים, אופציות טבעוניות מעולות כמו שיפוד ארטישוק, סלטים ומאזטים, וכמובן, קינוחים מפורסמים כמו כנאפה, לילות ביירות ובקלוואה.

כשרה ומפתיעה | צילום: אן הורוביץ לביא

תחנה 5: נשארים ללילה במלון אינסטגרמי

אחרי שריפדתם את הקיבה היטב, תוכלו להישאר ללון בלב העיר העתיקה. מלון ערבסק, ששוכן בתוך מבנים עותמנאיים ששופצו ושמרו על ייחודיותם, הוא אחד ממלונות הלינה המובילים בעיר שמתהדר בעיצוב מסוגנן המשלב אלמנטים ישנים וחדשים. במלון תמצאו 7 חדרים מרווחים ועוד 6 סוויטות מפנקות המעוצבים כמבני אבן יפהפיים ומודרניים, שניכר כל כל פרט ופרט בהם תוכנן בקפידה. העיצוב של החדרים השונים שמשלב תקרות מקושתות, קירות אבן מקוריים וריהוט עתיק, יוצרים חלל אינסטגרמי במיוחד, המשתלב באופן הרמוני עם עכו העתיקה. 

משתלב באופן הרמוני עם עכו | צילום: דניאל חנוך

יום שני

תחנה 6: פותחים בוקר מפנק בחמאם

אחרי שינה ארוכה וארוחת בוקר עשירה בערבסק, הגיע הזמן למשהו מפנק באמת. חמאם גטאס הוא בית מרחץ בוטיק הממוקם בתוך מבנה צלבני-עות'מני עתיק ומציע טיפול מסורתי שיזרוק אתכם היישר לטורקיה. במהלך הטיפול יקרצפו את גופכם בסבון שמן זית טבעי תוך שימוש בליפה מסורתית בחוויה שהיא מעוררת חושים, ממריצה את זרימת הדם ומסייעת לנקות את הגוף מרעלים. הטיפול במקום אינטימי במיוחד, כאשר בכל פעם סוגרים את המתחם למשך שעתיים שלמות במיוחד עבורכם. מלבד טיפול וקירצוף, המבקרים במקום יכולים ליהנות משימוש חופשי בכלל המתקנים במקום: פלטות שיש חמות, ג'קוזי, סאונה יבשה וסאונה רטובה. 

טורקיה זה כאן | צילום: אן הורוביץ לביא

תחנה 7: בעקבות אמן הרחוב ואליד קשאש

במרחק קצר מהחמאם מסתתרת סמטת ואליד קשאש - אחד המקומות הצבעוניים ובלתי שגרתיים ברחבי העיר העתיקה. וליד קשאש, אמן רחוב עכואי, הפך את הסמטה הקטנה למרחב אמנותי המקושט יצירות ממוחזרות בסגנון דאדא (זרם אמנות אוונגרדי ומחתרתי). הכניסה לסמטה עוברת דרך פסאז’ שהפך לגלריה מאולתרת, כולה יצירותיו של קשאש. ככל שמעמיקים פנימה, קשה להישאר אדישים ליצירה הבולטת שבפינה: כסאות בית ספר תלויים על הקיר, טעונים במשמעות, ולצידם משפטי מחאה בשפות שונות. באחד מהם נכתב: “השליט לא יעזוב את הכסא שלו ואף יישן בו מתוך פחד, כי מישהו אחר יבוא ויגנוב אותו וייקח את מקומו”.

סמטה שהפכה למרחב אמנותי | צילום: לירז שפר

תחנה 8: מסיימים בסדנת קערות טיבטיות 

סיפור האהבה של קתי עם עכו התחיל לפני מספר שנים כשביקרה בעיר עם בן זוגה, שם עלה אצלה לראשונה הרעיון לעבור לגור בעיר. הניצוץ העכואי לא עזב את השניים, שהחליטו לבסוף להעתיק את מגוריהם לעיר העתיקה. אחרי שעברו, החלו להתערבב עם האוכלוסייה המקומית והתיירים, שם גם גילו שרוב האנשים שמגיעים לביקור בעיר באים, אוכלים ושונים ומפספסים את המהות האמיתית - האנשים של עכו. מתוך ההבנה הזאת נולד בית אלפרהשה (בית הפרפר) - מרחב המופעל כולו על ידי נשים ערביות מקומיות, שמקדמות חיבורים דרך סדנאות בישול המתובלים בסיפורים אודות המורשת הערבית והווי החיים של הנשים העכואיות. 

מלבד סדנאות בישול, בית אלפרהשה מתפקד כמרחב לפעילויות וסדנאות שונות - בהן סדנת קערות טיבטיות אותה מעבירה קתי. קתי, שהשתתפה בקורס הכשרת מורים בקטמנדו בנפאל, מובילה את מדיטציות הקערות הטיבטיות באמצעות כלים אותנטיים עשויים עבודת יד. טיפול בקערות טיבטיות פועל על עקרון של יצירת תדרים וויברציות עמוקות המאזנים את השדה האנרגטי בגוף באמצעות צלילים העוברים דרך המים בגוף ומרטיטים את מרכזי האנרגיה.