תל שילה (שילה הקדומה)

ההיסטוריה של שילה

🎧 יש גם פודקאסט שווה על תל שילה! האזינו >>

הסיפור של העיר שילה מתחיל לפני כ-3,500 שנים – אחרי נדודי בני ישראל במדבר, וכאשר יהושע מנהיג את כיבוש הארץ ומחלק אותה לשבטים. שילה הוקמה בנחלת שבט אפרים, ובה מוקם אוהל מועד שנדד עם בני ישראל במדבר. לפני שהוקם בית המקדש בירושלים שילה הייתה מקום המשכן במשך 369 שנים, ואליה עלו בני ישראל לרגל שלוש פעמים בשנה.

שילה מוזכרת בספר יהושע בתור המקום בו נאסף העם על מנת להגריל את הנחלות בין השבטים. בסוף ספר שופטים מסופר שבעקבות פרשת "פילגש בגבעה" נשבעו בני ישראל שלא לתת לבנותיהם להינשא לבני שבט בנימין. על מנת לא להכרית את השבט ולא להפר את השבועה בני בנימין הורשו לחטוף את בנות שילה המחוללות בכרמים. בספר שמואל א' מתפללת חנה העקרה במשכן בשילה לבן. אלוהים נענה לתפילתה ונותן לה את שמואל.

צילום: ארכיון שילה הקדומה

חורבן שילה הגיע בימיו של הנביא שמואל. לאחר שבני ישראל הפסידו במלחמה נגד הפלשתים, לקחו חופני ופנחס, בניו של עלי הכהן, את ארון הברית אל שדה הקרב על מנת לחזק את רוחם של הכוחות הלוחמים. לאחר שהפסידו פעם נוספת נפל הארון בידי הפלשתים שלקחו אותו כשלל לאשדוד. נראה כי אירוע זה סימל את סוף התקופה בה היה שילה המרכז הרוחני של העם.

בתקופה הביזנטית נבנו במקום שתי כנסיות עבור צליינים נוצרים שעלו לרגל אל המקום. הן נהרסו לאחר שכבשו את המקום המוסלמים, שבנו במקומן מסגד.

מוקדי העניין העיקריים בתל שילה

מגדל הרואה

בפסגת התל בשילה הקדומה ניצב מרכז המבקרים מגדל הרואה, שייקח אתכם למסע בזמן, אל הסיפורים המקראיים שהתחוללו בשילה. שמואל, חנה ואלקנה הם רק חלק מגיבורי התנ”ך אותם תפגשו בסרט מיוחד המוקרן על גבי שנים עשר מסכי ענק.

בראש המגדל, המתנשא לגובה של תשעה מטרים, נמצאת תצפית 360 מעלות המשקיפה על כל האזור. בקומה התחתונה מוצגים הממצאים הארכיאולוגיים, שנמצאו בחפירות במקום.

מקום המשכן

שלוש פעמים בשנה עלו בני ישראל ברגל אל המשכן. באתר נמצא מתחם מלבני ברוחב כ-25 מטר על ציר מזרח-מערב, התואם את חצר המשכן כפי שהיא מתוארת בתורה. הארכיאולוגים שחפרו באתר מעריכים כי במיקום הזה עמד אוהל מועד.

הכנסייה הביזנטית

מבנה הכנסייה שוחזר חלקית בשנות ה-30 על ידי משלחת ארכיאולוגית מדנמרק שחפרה במקום. על רצפת הכנסייה אפשר לראות עיטורים עם דגמים צמחיים ועם דמויות של בעלי חיים שהושחתו בתקופה המוסלמית. בצפון המבואה ניתן להבחין במגן דוד על רצפת הפסיפס, אין מדובר בסמל יהודי אלא בעיטור מקובל.