כל המידע על יאנוח: נגיעות קטנות של יופי

מסלול הטיול והתמונות הם פרי עטו של אמנון גופר, מספר סיפורים ומתמחה בטיולים אתניים בגליל | טלפון 054-6549191

איך מגיעים

מכביש 85 (עכו-צפת) פונים בצומת כרמיאל צפונה לכביש 854. ממשיכים צפונה, עוברים את מגדל תפן (אזור התעשייה), ומעט אחרי כפר ורדים פונים שמאלה (מערבה), לעבר יאנוח.

על הכפר

לעת אשמורת ראשונה, טרם יפציעו קרני השמש על הרי הגליל, חומקת לה דמות אישה מהכפר הדרוזי יאנוח ונבלעת אל בין כרמי הזיתים. "סיתא שאמס", קוראים לה והיא אינה אישה כלל, אלא "שייח שאמס" שעל פי המסורת הפיץ את הדת הדרוזית כשהוא מחופש לאישה בימים שרדפוה חורשי רעתה. להבדיל מכפרי הגליל שלידתם בגרעין אחד ומשם מתפתח הכפר אל שוליו, בולט הכפר יאנוח האוחז בשני מרכזים. "חארת תחתא" השכונה התחתונה ו"חארת פווקא" השכונה העליונה. בני קייס ובני הימאן, זהו קו חייץ מסורתי הידוע לנו עוד מימי שחרותו של האסלאם, כמאבק בין בני ימאן מדרום ערב ובני קייס הצפוניים.

איך מגיע ריב היסטורי נשכח אל הכפר יאנוח, חותך וקורע את בתיו עד ימים אלה ממש, אין איש יודע. כמו שם, בהרי הלבנון עת שתי משפחות אחזו בכח, ג'ונבלאט וארסלאן. כח דתי, פוליטי, כלכלי הניע כל אחת מהם אל ליבתו של מאבק, שבסופו נשמטת אחיזתם בהר הלבנון והם מהגרים אל הר חוראן. ראשונות הגיעו לכפר יאנוח, תפסו את הבכורה והתיישבו בגרעין התחתון, משפחות סייף, חטיב, קטימה, עאמר, ומשפחת מלאח שנעלמה עם הזמן. אחריהם הגיעו ארבעה אחים שמהם צמחו ארבע משפחות אחרות, פרג', חמדאן, סעיד (סוויד במקור), סעד.(ג'ומעה במקור) ואלה נתיישבו בגרעין העליון.

וכך נחצה בשנים עברו הכפר לשניים, אלה אינם מתערבים באלה, לאלה בארות מים משלהם ולאלה תחנות קמח ובתי בד משלהם ובאמצע הייתה בריכת המים הגדולה שלימים הופכת למגרש חניה. והבתים, כמו היריבות שנשכחה עם השנים, מתחברים להם יחדיו לכפר שתושביו ידועים בנדיבות ליבם והכנסת האורחים שלהם הפכה לשם דבר. מתי מעט הם הכפרים שבהם עוד יוצא הסבא רכוב על חמור לבקר את נכדו, אך אל תטעו בדבר. המודרנה אוחזת היטב בתושביו ובתי מידותיהם לתפארת מקשטים את רחובותיו, רבים מתושביו שותפים לעול ביטחון המדינה ואחרים חובשים ספסלי אקדמיה.

מיקומו של הכפר ברום רכסי הגליל המערבי, מיטיב עם הדרים בו. אקלימו הנוח מאפשר גידולי הר קלאסיים שחלקם פס מנופי ארצנו. כרמי הזיתים מקיפים את בתיו מכל עבר, גידולי הטבק שאחזו בעבר בטרסות  ההרריות נעלמו ואינם, אולם עצי התאנה בפאת השדה כמו קוראים לך לאחוז בפרי. גפנים משתרגות על סוכת נוטר ופלפלים תלויים על מרפסת ממתינים לקרני שמש מייבשות, כמו החיטה על הגג, המחכה לטרקטור של ה"ג'ארושי" (המגרסה) שיטחן אותה עד דק ותהפוך למאפה בית ערב לחך.

אפשר גם לרדת אל הכרם, לפגוש עדר עיזים קטן השייך לאדון חשאן ולידו עזבה (סוכה) בינות לזית, עם גן ירק קטן ואפילו מפחמה שעשנה מיתמר. פעם שני שבילים הובילו אל הכפר, ממזרח וממערב. דרכי מעבר לשיירות סוחרים שמצאו מנוחתם בין בתיו ולגמו ממימי בורות המים הפזורים בו לרוב. אולי זו הסיבה שעד היום בונים תושביו בסתרי מרתפם בורות מים לאגירת מי נגר ואף מהדרים במשאבה המחכה לסיבובי המנוע. בעת האחרונה החל הכפר בתהליך שימור בתים עתיקים, פתיחת אטרקציות תיירותיות והמטייל ברחובותיו יכול ליהנות משפע הפנינים שמציעים תושביו.

איך ולאן נטייל

הטיול, כמו הכפר, יהיה בשני מעגלים אל השכונה העליונה ולאחריה אל התחתונה. נחנה את הרכב בכיכר מול קופת חולים ונעלה בסמטא הצמודה למבנה הגדול. מיד תמצאו עצמכם בשכונת בתי אבן קטנה בת כ-250 שנה. בימים אלה, משחזרים שם את חיי הכפר בבית עתיק, בשילוב גלריה של אמן מקומי בן משפחת חטיב. (הביקור בתיאום).  לאחר שסובבתם קצת את קבוצת בתים אלה, שובו חזרה לחניה ורדו אל גרעין הכפר הקדום התחתון עפ"י השילוט.

ראשית היכנסו דרך שער האבן העתיק לחצר הגדולה של משפחת סייף, שסב המשפחה, היה בעל מילה אצל השלטון העותמאני כדי כך שיכול היה להוריד אדם מחבל התליה.מהחצר נשקפים נופיו המערביים של הגליל עד הים ולמולכם בעברו השני של הנחל, מבצר יחיעם, הוא קלעת ג'ידין. בכניסה משמאל עומד על תילו בית בד עתיק שאבניו נותרו שלמות ובעליו ישמח לארגן לכם ולילדיכם פיתות על הטאבון בשעה שדמיונכם הפורה יפעל בכדי לזכור איך נראה כאן חמור המסובב את המפרכה.

משם אפשר לרדת אל בית הבד המודרני, זה שאבניו סובבים על מנוע ומאחוריו מסתתרת המטחנה של הבורגול והחיטה. לסיום, היכנסו לביקור במקאם שיייח שמאס, ממפיצי הדת הדרוזית שאחוזת קברו נמצאת בעיבורו של הכפר. (הכניסה יחפים ובלבוש צנוע) ומשם הדרך אל הרכב קצרה.

אלטרנטיבה נוספת
בבתים רבים משמרים עדין מסורות שימוש בפרי השדה כחלק מסל המזון והחיים. מספר משפחות "פיצחו" את סודו של הער האציל (ר'וורדה) ומייצרים מפריו מיני שמנים המיטיבים עם הגוף והנפש, והעלים, המוכרים לנו כ"עלי דפנה" משמשים כתבלין לקדרת הבשר. בחודשים אוגוסט ספטמבר מתחילים לבשל בקדרות ענק את דבש החרובים (רוב חרוב),  נוזל סמיך ומתוק שסגולותיו טובות בענייני כיבי הפה וגם כח הגברא (להבדיל).

לאכול בבתים
גם האירוח הביתי אפשרי, ומשפחות רבות מארחות בביתן לארוחות מסורתיות שגולת הכותרת היא כמובן הכבש הממולא, מעדן השמור לימי חתונות ושמחה.

לאכול וללכת

  • מסעדת "זמאן זמאן" בכיכר הכפר ומספר בתי מאפה לשולי הכביש 04-9973432

  • ארוחת בוקר מופלאה - נעמן חמדן ואשתו - 050-5463055 (בהזמנה מראש)

הדרכה נכונה
המדריך האולטימטיבי לטיול בכפר הוא כמאל חטיב. בחור דרוזי צעיר ודינמי, סרן במילואים, שכל דלתות הכפר נפתחות בפניו בכבוד ואהבה והוא כבר יתאם עבורכם את כל התענוגות | כמאל חטיב 057-7486834